מילה על מילות היחס in, an, auf, zu, bei

מילה על מילות היחס in, an, auf, zu, bei

* * *

השימוש הנכון במילות יחס מאתגר בכל שפה. בגרמנית אולי אפילו יותר, מפני שהן רבות ודורשות השלמה ב-Akkusativ, ב-Dativ ולעתים אף ב-Genitiv. היום נדבר על השימוש בכמה ממילות היחס שבעזרתן נציין את המקום שאליו אנחנו הולכים או את המקום שבו אנחנו נמצאים. הנושא מעט מורכב, אז דרושים סבלנות ואורך רוח.

* * *

בעברית אנחנו הולכים ל-תיאטרון, ל-ים, ל-מסיבה ול-רופא.

בגרמנית לעומת זאת:

.Wir gehen ins Theater, ans Meer, auf die Party und zum Arzt

בעברית אנחנו ב-תיאטרון, ב-ים, ב-מסיבה ואצל הרופא.

בגרמנית לעומת זאת:

Wir sind im Theater, am Meer auf der Party und beim Arzt.

* * *

מתי, אם כן, נשתמש ב-in, מתי ב-an, מתי ב-auf, מתי ב-zu, ומתי ב-bei?

ומתי נטה את מילת היחס ב-Akkusativ ומתי ב-Dativ?

* * *

התשובה לשאלה השנייה היא פשוטה למדי (מפני שהכללים ברורים ואין מקום לפרשנות):

במילות היחס in, an, auf נשתמש ב-Akkusativ כדי לציין מידע על הכיוון או היעד שאליו אנחנו הולכים.

מקרים אלה, ניתן לזהות באמצעות השאלה "לאן?" אותה נציג ביחס לפועל.

למשל,

"לאן את הולכת?" – "אני הולכת ל-סופר" – „Wohin gehst du?“ – „Ich gehe in den Supermarkt“

"לאן הם הולכים?" – "הם הולכים ל-חוף" – „Wohin gehen sie?“ – „Sie gehen an den Strand“

"לאן אתה הולך?" – "אני הולך ל-מסיבה" – „Wohin gehst du?“ – „Ich gehe auf die Party“

* * *

כל מילות היחס המופיעות לעיל מוטות ב-Akkusativ.

יוצאת הדופן היחידה בהקשר זה היא מילת היחס zu שדורשת תמיד השלמה של Dativ.

אני הולכת ל-סַפּר – Ich gehe zum Friseur

* * *

ומתי נשתמש ב-Dativ?

במילות היחס in, an, auf נשתמש ב-Dativ כדי לציין מידע על מקום או מצב שבו אנחנו נמצאים.

מקרים אלה, ניתן לזהות באמצעות השאלה "איפה?"

למשל,

"איפה את?" – "אני ב-סופר" – „Wo bist du?“ – „Ich bin im Supermarkt“

"איפה הם?" – "הם ב-חוף" – „Wo sind sie?“ – „Sie sind am Strand“

"איפה אתה?" – "אני ב-מסיבה" – „Wo bist du?“ – „Ich bin auf der Party“

* * *

כל מילות היחס המופיעות לעיל מוטות ב-Dativ.

יוצאת הדופן היחידה בהקשר זה היא מילת היחס bei שדורשת תמיד השלמה של Dativ.

אני אצל ה-סַפּר – Ich bin beim Friseur

* * *

כעת לשאלה הראשונה המאתגרת יותר:

מתי נשתמש ב-in, מתי ב-an, מתי ב-auf, מתי ב-zu, ומתי ב-bei.

* * *

מילת היחס in:

(מטעמי קיצור אציין פה רק את המקרים העיקריים לשימוש במילת היחס in).

הכי פשוט לזכור שבמילת היחס in נשתמש כאשר ניכנס לחלל סגור פחות או יותר (חדר, מבנה, כלי רכב, אבל גם פארק או עיר) או נשהה בתוכו; או כאשר משהו מקיף אותנו (מים, אש, אוויר, יער, הרים, טבע).

in + Akk. (wohin?)                                        in + Dat. (wo?)

Er geht in den Supermarkt                            Er ist im Supermarkt

Er geht ins Zimmer                                         Er ist im Zimmer

Er geht in die Küche                                     Er ist in der Küche

Sie geht ins Wasser                                        Sie ist im Wasser

Sie geht in die Natur                                     Sie ist in der Natur

Sie fährt in die Berge                                     Sie ist in den Bergen

Ich fahre in die Stadt                                     Ich wohne in der Stadt  

* * *

מילת היחס an:

למילת היחס an קשה למצוא מקבילה בעברית.

היא משמשת אותנו קודם כל לציון הגעה לגבול או הימצאות בגבולו של משהו. במקרים כאלה, היחס אל הגבול הוא יחס של מגע או מרחק בלתי אמצעי.

* * *

למה הכוונה?

חישבו על ההבדל העקרוני (שלא קיים בעברית) בין הנחת היד על הראש לעומת הנחת היד על הלחי.

קשה לומר שמדובר באותו "על".

הגרמנית מצביעה על ההבדל הזה:

כדי לציין את הנחת היד על הראש נשתמש במילת היחס auf.

כדי לציין את הנחתה על הלחי נשתמש במילת היחס an (להלן גבול או מגע או מרחק בלתי אמצעי).

כך גם לגבי תליית תמונה:

בעברית, נתלה את התמונה על הקיר.

בגרמנית, לעומת זאת, נשתמש במילת היחס an לתיאור פעולת התלייה (ולא במילת היחס auf).

an + Akk. (wohin?)                                          an + Dat. (wo?)

.Sie hängen das Bild an die Wand.                  Das Bild hängt an der Wand

.Wir setzen uns an den Tisch.                         Wir sitzen am Tisch

.Ich setze mich an den Computer.                    Ich sitze am Computer

.Er geht ans Fenster.                                          Er steht am Fenster

* * *

רק אציין שבמקרים מסוימים מצאה העברית פתרון לבעיה שלפנינו.

כך למשל, אנחנו מתיישבים ל-שולחן או יושבים (או אפילו מסובין) ל-שולחן.

כלומר, מצויים במרחק בלתי אמצעי ממנו או בגבולו – לא עליו, לא לידו וגם לא ממש מולו.

או כמו שביאליק כתב:

"היא יושבה ל-חלון".

* * *

עוד נציין שהשימוש במילת היחס an קשור על פי רוב במקורות מים או גבולות פיזיים.

כאשר נתקדם אל עבר הקצה, הגבול או הגדה של דבר מה או כאשר נימצא בנקודת הקצה, הגבול או על הגדה, נשתמש במילת היחס an.

an + Akk. (wohin?)                                         an + Dat. (wo?)

.Lass uns ans Wasser gehen.                          Wir stehen am Wasser

.Wir fahren ans Meer.                     Wir machen Urlaub am Meer

.Wir gehen an den Strand.                               Wir sitzen am Strand

.Sie fahren an die Grenze.                                Sie warten an der Grenze

לעומת זאת, כשנרצה להיכנס למים, לאגם או לים נשתמש במילת היחס in מפני שאז הם מקיפים אותנו.

* * *

מילת היחס auf:

השימוש במילת היחס auf הוא המורכב שבין מילות היחס הנידונות פה, מפני שהוא מותיר מקום רב יחסית לפרשנות. לכן יש ללמוד עם הזמן ובעל פה כמה מן המקרים.

במילת היחס auf נשתמש כאשר מקום הינו שטוח ופתוח.

auf + Akk. (wohin?)                                        auf + Dat. (wo?)

.Wir gehen auf den Markt.                               Wir sind auf dem Markt

.Wir gehen auf das Feld.                               Wir arbeiten auf dem Feld

.Wir gehen auf die Wiese.                               Wir sind auf der Wiese

* * *

במילת היחס auf נשתמש גם בכל הקשור לאירועים.

auf + Akk. (wohin?)                                        auf + Dat. (wo?)

.Sie gehen auf eine Party.                               Sie sind auf einer Party gewesen

.Sie gehen auf das Festival.                             Sie waren auf dem Festival

.Wir gehen auf eine Hochzeit.                         Wir waren auf einer Hochzeit

* * *

במילת היחס auf נשתמש גם כאשר נקודה נמצאת גבוה יותר מנקודה אחרת.

auf + Akk. (wohin?)                                        auf + Dat. (wo?)

.Er setzt sich auf die Treppe.                           Er sitzt auf der Treppe

.Wir steigen auf den Berg.                               Wir machen Pause auf dem Berg

.Die Katze springt auf den Tisch.                    Die Katze liegt auf dem Tisch

.Ich muss auf die Toilette.                               Ich war auf der Toilette

.Sie geht auf den Balkon.                                Sie sitzt auf dem Balkon

* * *

את שתי הדוגמאות האחרונות לעיל (Toilette, Balkon) כדאי ללמוד בעל פה, מפני שהן בהחלט נתונות לפרשנות.

* * *

מילות היחס zu ו-bei:

נזכיר שוב ששתי מילות היחס הנ"ל דורשות תמיד השלמה של Dativ ללא קשר לשאלה של כיוון או מצב.

* * *

במילת היחס zu נשתמש כדי לציין הליכה לאדם כלשהו.

במילת היחס bei נשתמש כאשר נהיה בתחומו של אותו אדם (בעברית – "אצל").

.zu + Dat.                                                           bei + Dat

.Ich muss zum Arzt gehen.                               Ich bin beim Arzt

.Ich gehe zum Friseur.                                      Ich bin beim Friseur

.Ich gehe zu Peter.                                            Ich bin bei Peter

.Ich fahre zu meinen Eltern.                           Ich bin bei meinen Eltern

.Wir gehen zu der Nachbarin.                         Wir sind bei der Nachbarin

* * *

במילת היחס zu נשתמש גם כאשר נלך אל מקום עבודה, חברה, מכון, בנק וכד'.

במילת היחס bei נשתמש גם כאשר נהיה במקום עבודה, חברה, מכון, בנק וכד'.

.zu + Dat.                                                          bei + Dat

.Ich gehe zur Arbeit.                                       Ich bin bei der Arbeit

.Ich gehe zur Bank.                                          Ich bin bei der Bank

* * *

מקרה אחרון, ויש שיאמרו זניח, אבל בכל זאת, למען הדיוק והסדר הטוב (רק עם zu):

במילת היחס zu נשתמש כאשר נגיע למקום מבלי להיכנס אליו בהכרח (במיוחד עם כלי רכב שאיתו לא ניכנס פיזית לחנות, קולנוע וכד').

אחרת, אם נשתמש בדוגמאות לעיל במילת היחס in (השגורה במקרים של כניסה לחללים סגורים), יוצא שנכנסנו עם האופניים או חלילה הרכב לתוך המבנה…

.zu + Dat                                                       

.Ich fahre (mit dem Fahrrad) zum Supermarkt

.Wir fahren (mit dem Auto) zum Kino

* * *

תם ונשלם.

אם הגעתם עד לכאן, לא נותר לי אלא לברך אתכם על ההשקעה ולאחל לכם המשך למידה פורה ומהנה!