כשהעבר רודף אותנו (חלק שלישי)

לרשותנו ארבע אפשרויות עיקריות להביע את עצמנו בעבר, כל אחת חשובה בדרכה:

1. הפועל war או בעברית "היה"

2. הפועל hatte או בעברית "היה לי, היה לך, היה לו וכן הלאה"

3. הנוסחה haben + Partizip II
4. הנוסחה sein + Partizip II

* * *

בשתי הנוסחאות נגענו בחלקים הראשון והשני של הסדרה על העבר.

כעת נותר לומר כמה מילים על שתי האפשרויות הראשונות ואז, כמובן, להחזיק את כולן בשעת שיחה.

* * *

לפעלים war ו-hatte יש שימוש אחד עיקרי:

פירושו של war הוא "היה" (באנגלית – was / were).

למשל,

הייתי עייפה – Ich war müde

באוגוסט היה חם – Im August war es heiß

* * *

פירושו של hatte הוא "היה לי, לך, לו, לה וכן הלאה" (באנגלית had).

למשל,

היה לי חתול – Ich hatte eine Katze

לא היה לו חשק – Er hatte keine Lust

* * *

כדי להימנע ממבנים תחביריים שמקשים עלינו את הדיבור ועל אחרים את ההבנה, נייחד תחילה את הפעלים war ו-hatte למשפטים מהסוג המופיע בדוגמאות לעיל. הפועל war הוא רק "היה" או באנגלית was / were, והפועל hatte הוא רק "היה לי, לך, לו…" או באנגלית had. מאוחר יותר, לאחר שהתרגלנו לשימוש הנכון בשני הפעלים, נוכל ללמוד להשתמש בהם במספר מקרים נוספים.

* * *

כעת, בכל פעם שנרצה לבנות משפט בעבר נחשוב קודם כל על הפועל:

אם ברצוננו להרכיב משפט עם הפועל "היה" או "היה לי", נשתמש בפעלים war ו-hatte בהתאמה.

אם ברצוננו להרכיב משפט עם כל פועל אחר, נפנה אל אחת הנוסחאות (להסבר מפורט ראו חלק ראשון בסדרה). נזכיר שהנוסחאות האלה הן העוגנים שלנו שאליהם נחזור כשמתעורר ספק בנוגע לבניית משפט בעבר. כך נקל על המוח בתהליך עיבוד המידע ונמנע מאותה תחושה ידועה של אובדן זיכרון זמני (blackout).

* * *

אחזור על הנוסחאות למען הסדר הטוב:

haben + Partizip II = Perfekt

sein + Partizip II = Perfekt

בניית העבר באמצעות שתי הנוסחאות דורשת מאיתנו לחשוב בשלושה שלבים.

ככל שנתמיד בתרגולם, כך הם יהפכו לטבעיים יותר, עד שלא נזדקק להם עוד:

1. נשאל את עצמנו איזו נוסחה היא המתאימה.
2. נשאל את עצמנו מהו ה-Partizip II של הפועל.
3. נזכיר לעצמנו שהפועל (haben / sein) במקום השני במשפט הפשוט וה-Partizip II בסופו.

* * *

כאמור, עומדות לרשותנו ארבע אפשרויות עיקריות לבניית משפטים בעבר:

1. הפועל war

2. הפועל hatte

3. הנוסחה haben + Partizip II
4. הנוסחה sein + Partizip II

* * *

הבה נתרגל באמצעות מספר משפטים בעברית:

למשל,

"אכלתי בסוף השבוע עוגת תפוחים נהדרת"

"היה לי יום עמוס"

"נסענו אתמול למינכן"

"היינו כל היום בחוץ"

לפני שאנחנו עוברים לטייס אוטומטי, נעצור רגע ונזהה איזה משפט שייך לאיזו קטגוריה. בהמשך, יתקצר זמן הזיהוי והיישום עד שייראה אוטומטי. ללא חלוקת העבודה לשלבים איטיים ומסודרים, עלול תהליך האוטומטיזציה להתעכב עד עולם או להיות שגוי.

* * *

נתחיל במשפט הראשון: "אכלתי בסוף השבוע עוגת תפוחים נהדרת"

שלב 1: נבחר את המבנה המתאים מבין ארבע האפשרויות.

הפועל הוא essen ולכן האפשרות הנכונה היא haben + Partizip II.

שלב 2: נזכיר לעצמנו את ה-Partizip II של essen.

ה-Partizip II הוא gegessen.

שלב 3: נבנה בעיני רוחנו את מסגרת המשפט.

הפועל haben יופיע במקום השני במשפט וה-Partizip II בסופו.

ולכן: Ich habe am Wochenende einen hervorragenden Apfelstrudel gegessen

 * * *

משפט שני: "היה לי יום עמוס"

כאן מדובר בפועל היה (למישהו) או באנגלית had.

ולכן: Ich hatte einen anstrengenden Tag.

* * *

משפט שלישי: "נסענו אתמול למינכן".

הפועל הוא "לנסוע".

הנוסחה המתאימה היא sein + Partizip II.

ולכן: Wir sind gestern nach München gefahren.

* * *

משפט רביעי: "היינו כל היום בחוץ"

כאן מדובר בפועל "היה" או באנגלית was / were.

ולכן: Wir waren den ganzen Tag draußen.

* * *

מעכשיו לפני שנתרגל או נרכיב משפטים בעבר בשעת שיחה, נעצור רגע וננסה להבין מה ברצוננו לומר ובאיזו אפשרות מבין הארבע העומדות לרשותנו נשתמש כדי לעשות כן. קצב הפעולות עשוי אמנם להיות בהתחלה איטי מהרגיל, אבל זוהי דרכו של עולם, ובמקום להתייאש נזכיר לעצמנו ש"לאט זה מהר" ו"מהר זה לאט".

* * *

המשך יבוא…