כל מה שצריך לדעת על כינויי השייכות ב-Dativ (חלק שלישי בסדרה)

בפוסט, "כל מה שצריך לדעת על ה-Dativ", אמרנו ש-Dativ בעברית פירושו "ל-", כלומר המושא העקיף במשפט.

גם ציינו שב-Dativ, הזכר (der) הופך ל-dem, הסתמי (das) גם הוא הופך ל-dem, הנקבה (die) הופך ל-der והרבים (die) הופך ל-den (פלוס n בסוף שם העצם).

* * *

מיד ניישם את הכלל העקרוני הזה (שחוזר בווריאציות רבות בשפה הגרמנית, ולכן כדאי ללמוד אותו נכון מההתחלה) על כינויי השייכות ב-Dativ.

אבל לפני כן: מה זה כינויי שייכות ב-Dativ?

כינוי שייכות ב-Dativ פירושם בעברית "ל… שלי", "ל… שלך", "ל… שלו" וכן הלאה.

למשל,

"הוא נותן ל-אחות שלו את הספר".

"היא עוזרת ל-אח שלה בשיעורי הבית".

* * *

בתחילת הפוסט, ציינו שב-Dativ ה-der הופך ל-dem, ה-das גם הופך ל-dem, הנקבה הופך ל-der והרבים הופך ל-den פלוס n בסוף שם העצם.

כעת נוכל ליישם את העיקרון הזה גם על ה-Dativ בכינויי השייכות.

כל שעלינו לעשות הוא להטות את צורת הזכר, הסתמי, הנקבה והרבים בהתאם להטיות שלהם ב-Dativ (dem, dem, der, den+n).

* * *

ולכן:

אם "הכלב" זה der Hund ו"לכלב" זה dem Hund, אז "לכלב שלי" יהיה meinem Hund.

אם "הסוס" זה das Pferd ו"לסוס" זה dem Pferd אז "לסוס שלי" יהיה meinem Pferd.

* * *

אותו הדבר לגבי נקבה ורבים:

לעכבר שלי – meiner Maus

לציפורים שלי – meinen Vögeln

* * *

רגע של תרגול:

איך נגיד "לבן שלו", אם "בן" זה der Sohn?

תשובה: seinem Sohn

איך נגיד "לילד שלנו" אם "ילד" זה das Kind?

תשובה: unserem Kind

איך נגיד "לבת שלה" אם "בת" זה die Tochter?

תשובה: ihrer Tochter

איך נגיד "לילדים שלהם" אם "ילדים" זה die Kinder?

תשובה: ihren Kindern

* * *

המשך יבוא…