כל מה שצריך לדעת על כינויי השייכות ב-Akkusativ (חלק שני בסדרה)

בפוסט "כל מה שצריך לדעת על ה-Akkusativ" אמרנו ש-Akkusativ בעברית פירושו "את ה-", כלומר המושא הישיר במשפט.

גם ציינו שב-Akkusativ ה-der הופך ל-den, בעוד ש-das נשאר das ו-die נשאר die.

* * *

מיד ניישם את הכלל העקרוני הזה (שחוזר בווריאציות רבות בשפה הגרמנית, ולכן כדאי ללמוד אותו נכון מההתחלה) על כינויי השייכות ב-Akkusativ.

אבל לפני כן: מה זה כינויי שייכות ב-Akkusativ?

כינויי שייכות ב-Akkusativ פירושם בעברית "את שלי", "את שלך", "את שלו" וכן הלאה.

למשל, "הוא אוסף את אח שלו מבית הספר".

* * *

וכעת ליישום: בתחילת הפוסט ציינו שב-Akkusativ הזכר הופך מ-der ל-den. אותו עיקרון או כלל חלים גם על ה-Akkusativ בכינויי השייכות.

אם בפוסט הקודם בסדרה, אמרנו שהזכר והסתמי לא מוטים, בעוד שהנקבה והרבים מקבלים סיומת e –  mein – mein – meine – meine – אז כל שעלינו לעשות עכשיו הוא להטות את צורת הזכר מ-mein ל-meinen, מ-dein ל-deinen וכן הלאה, כדי להגיד "את שלי", "את שלך" וכן הלאה. הסתמי, הנקבה והרבים כאמור לא משתנים ביחס ל-Nominativ.

* * *

ולכן:

אם "הכלב" זה der Hund ו"את הכלב" זה den Hund, אז "את הכלב שלי" זה meinen Hund.

אם "הסוס" זה das Pferd ו"את הסוס" לא משתנה ביחס ל-Nominativ ונשאר das Pferd אז "את הסוס שלי" גם לא משתנה ונשאר – mein Pferd.

* * *

אותו הדבר לגבי נקבה ורבים:

את העכבר שלי – meine Maus

את החתולים שלי – meine Katzen

* * *

רגע של תרגול:

איך נגיד "את המחשב שלו", אם מחשב זה der Computer?

תשובה: seinen Computer

איך נגיד "את הנייד שלה" אם נייד זה das Handy

תשובה: ihr Handy

איך נגיד "את הבת שלנו" אם בת זה die Tochter?

תשובה: unsere Tochter

איך נגיד "את הילדים שלנו" אם ילדים זה die Kinder?

תשובה: unsere Kinder

* * *

המשך יבוא…