במקרים רבים, פעלים מתפצלים שמתחילים ב-an דורשים השלמה של Akkusativ (מושא ישיר).

מדוע חשוב לציין זאת?

מפני שמקביליהם בעברית מתנהגים לעתים קרובות אחרת.

למשל, בעברית אנחנו מתקשרים ל-מישהו, בעוד שבגרמנית אנחנו מתקשרים “את” מישהו (כלומר, משתמשים ב-Akkusativ).

Ich rufe dich gleich an

Ich muss ihn noch anrufen

Sie hat ihren Bruder angerufen

* * *

גם הפעלים הבאים דורשים בעברית השלמה של מילות היחס “על” או “אל”, בעוד שבגרמנית הם דורשים השלמה של Akkusativ.

למשל, בעברית:

הכלב נובח עלי,

הפקיד צועק עלי,

האיש מסתכל עלי,

וזה לא מדבר אלי.

* * *

בגרמנית כאמור, נשתמש במקרים האלה בפעלים מתפצלים עם התחילית an וב-Akkusativ:

הכלב נבח עלי – Der Hund hat mich angebellt

הפקיד צעק עלי – Der Beamte hat mich angeschrien

אל תסתכל עלי ככה! – Schau mich nicht so an

זה לא מדבר אלי – Es spricht mich nicht an