לשם העצם, die Frau, מילה נרדפת בשפה הגרמנית – das Weib.
מילה זו נחשבת בימינו לפוגענית ולכן כמעט שאינה בשימוש.
כדאי גם לשים לב לתווית היידוע (Artikel) שלה – das.
* * *
מלבד הקונוטציות השליליות שדבקו בה ונגזרותיהן (למשל, “פטפטנית” – das Klatschweib), שימשה המילה das Weib בשיח הפילוסופי על האישה. כאשר נדרשו הפילוסופים הגרמנים הגדולים לשאלה המשונה “מהי האישה?”, או כאשר ביקשו לדון בה, באופייה או במאפייניה הכלליים של האישה, נהגו אלה להשתמש במושג das Weib ולא ב-die Frau. ניטשה למשל, שהיה ידוע בין היתר ביחסו הבעייתי עם ואל נשים, כתב בספרו האלמותי כה אמר זרתוסטרה (Also sprach Zarathustra) בחלק המכונה “על נשים זקנות וצעירות” („Von alten und jungen Weiblein“) את המשפט הבא:
“כשאתה הולך אל האישה, אל תשכח את השוט!” –
Wenn du zum Weibe gehst, vergiss die Peitsche nicht
ואילו עמנואל קאנט, שאף הוא ככל הנראה לא היה אהוב הבנות ובוודאי מתוסכל מאוד, כתב:
“הנישואין הם לאישה יציאה מעבדות לחירות; הגבר לעומת זאת מאבד את חירותו” –
Das Weib wird durch die Ehe frei; der Mann verliert dagegen seine Freiheit
* * *
בימינו, הרגישויות למילים מעין אלה הן אחרות. עד כדי כך אחרות שב-Duden, המילון הרשמי (המצוין והמקוון) של גרמניה, מתנוססת מעל למילה das Weib “הערה מיוחדת” באדום ובזו הלשון:
💡 BESONDERER HINWEIS
Im modernen Sprachgebrauch gilt die Bezeichnung Weib zunehmend als diskriminierend.
הערה מיוחדת: בשימוש המודרני בלשון נחשב הכינוי Weib למפלה במידה הולכת וגדלה.